כשהתחלתי את שנת ההתנדבות הייתי בטוחה שאני יודעת מה הולך לקרות. אני אתן, מישהו יקבל, וזה יהיה טוב. לקח לי חודשים להבין כמה זה היה ילדותי.
הדבר הראשון שלמדתי הוא שחסד אמיתי מתחיל בהקשבה ולא בנתינה. הרבה פעמים מה שנראה לי הכי נחוץ לא היה מה שהאדם שמולי ביקש בכלל.
והדבר השני, הקשה יותר: שהמקבל האמיתי בסיפור הזה הייתי אני. לא במובן הרגשי־נעים של המילה, אלא ממש — יצאתי מהשנה הזאת אדם אחר ממי שנכנס אליה.